צביקה תמיר
חן ואור ביטון חיפשו מקום לגדל בו את הילדים, אבל שיהיה דקה מכל מקום. "אנחנו דקה מהסנטר, דקה מעזריאלי, דקה מרוטשילד", אומרת חן. את הקהילה שוקקת החיים בשכונה היא זוכה להכיר בעיקר בזכות הילדים.
מאת צביקה תמיר
צילומים דני בכר ונועם קעטבי
כשמדברים עם הדיירים במתחם גינדי TLV מבינים עד כמה הם מאוהבים בשקט הכמעט כפרי שבו הם חיים, לצד העובדה שירידה במדרגות הנעות הממוקמות בשני צידי הגינה הציבורית – מכניסים אותם ישירות אל תוך החוויה האורבנית התל-אביבית, אליה הם כה רגילים. לצד זה ניתן בקלות לחוש את אווירת הקהילה המגובשת, הכוללת אין סוף קבוצות וואטס אפ, כולל קבוצת "סירי לידה" וכן קבוצה שבה חברי הקהילה מעדכנים ומעודכנים על חניות שמתפנות בחניון של המתחם.
"חיפשנו מקום בתל-אביב שמתאים לילדים. וזה באמת מקום ש…אתה רואה סביבך. כולם ילדים…משפחות צעירות עם ילדים… אתה עדיין בתוך תל-אביב, אתה לא יוצא מתל-אביב", אומרת עו"ד חן ביטון (29) שמתגוררת במתחם יחד עם בעלה אור ביטון (33) שעובד כיזם עצמאי. השניים הורים לריי וליאו – תאומים בני שנה וחודשיים.
"אנחנו דקה מהסנטר, דקה מעזריאלי, דקה מרוטשילד" אומרת חן ומוסיפה, "אולי קצת יותר רחוק מהים, אבל גם רוטשילד לא כזה קרוב לים. אז באמת, אתה בתל-אביב אבל בשקט שלך. אמנם בונים פה, זה לא רעש של תל-אביב. זה רחוק מזה…אין את הצפצופים.. פה בגינה שקט… צעקות של ילדים…."
כיצד באה לידי ביטוי הקהילה המיוחדת שהתגבשה כאן?
חן: "זה ברמה של…הנה הרגע פגשתי אמא ואמרתי "שלום אדם", לבן שלה. ואני מכירה את הילד, את הבן שלה והיא שואלת אותי "איך את מכירה אותו?" ואני עונה: "עם המטפלת הוא מסתובב פה, אני מכירה את כולם. את כל הבניין שלי ובניינים אחרים כאן. כי כולם יורדים לטייל פה!"
