כשהחדר כושר מתחת לבית – אין יותר תירוצים

מבחינתו של הראל רובינזון, חדר הכושר בקאנטרי חשמונאים בת"א, מתחת לפרויקט גינדי TLV, הוא הבונוס הגדול ביותר. וזה מתווסף לחיי קהילה ענפים שנותנים מענה איכותי לכל בני הבית והכל נגיש וקרוב: "כשהכול כל כך קרוב, לא נעים לי אפילו להוציא את האופניים", הוא אומר.

מאת צביקה תמיר

צילומים: דני בכר ונועם קעטבי

אנחנו פוגשים את הראל רובינזון בחדר הכושר מניף משקולות. "דקה אני בחדר כושר", הוא אמר לנו בשיחה המקדימה והתכוון לכך. "אני יורד במעלית מהדירה, עובר דרך חניון הדיירים ואני בחדר כושר", הוא אומר בחיוך ומוסיף, "מבחינתי כשחדר הכושר מתחת לבית – אין יותר תירוצים".

הראל בן 36 עצמאי ועוסק בפרסום ושיווק, את רעייתו מיקה, בת 36 ועוסקת בטיפול בגוף ובנפש נפגוש מאוחר יותר בבית הקפה בקניון. הם גרים בשכונה בסך הכול מספר חודשים, עברו משכונה סמוכה, מתוך הבנה ברורה שהם רוצים להישאר במרכז של תל-אביב. "רצינו להישאר במרכז תל אביב בלב הפועם, גרנו שם עשר שנים, אהבנו מאוד את השכונה ולא ראינו את עצמנו יוצאים מתל אביב או אפילו מהצד השני של אבן גבירול. רצינו לעבור לדירה חדשה עם התנאים של דירה חדשה ולא להיכנס לדירות הישנות של תל אביב, שנכנסים להרפתקאות שיפוץ שלא יודעים איך יוצאים מהן. מאוד אהבנו גם את הפרויקט הזה, את הקהילתיות שלו, מאוד אהבנו את הפארק שיש ממש מתחת לבית ולא צריך לחצות כבישים ובסוף מצאנו", אומר הראל.

שגרת האימונים של הראל, אשר השתתף בשנים האחרונות בריצות מרתון בארץ ובעולם (כולל ריצת מרתון באדינבורו סקוטלנד) מתחילה על הבוקר באימון שחייה, ריצה או חדר כושר. "אני לוקח את הבנות לגנים, או שאשתי לוקחת אותן ואני הולך אל הקאנטרי. זה משתנה בכל פעם", הוא אומר ומוסיף, "תמיד נרשמתי לחדרי כושר, לכן מבחינתי חדר הכושר הזה הוא הבונוס הגדול ביותר בפרויקט. נוצרה פה ממש קהילה של מתאמנים בחדר הכושר".

במה זה בא לידי ביטוי? 

"צמחה פה קהילה תומכת, כולם פה מדרבנים אחד את השני להגיע לחדר כושר. נניח מישהו כותב בקבוצה שהוא היה ער עם הילד כל הלילה והחבר'ה בקבוצה מדרבנים אותו להגיע לאימון ולא לוותר. אחר כך הולכים לשתות קפה אחרי האימון. לפעמים אני שותה עם מיקה, לרוב בימי שישי.

ואיך מתנהל סדר היום שלך בימי שישי?

"בימי שישי, כמעט תמיד אני מתאמן. לפעמים אני רץ ריצות ארוכות, עושה שחרור בחדר כושר או בבריכה, נרגע בספא של הקאנטרי ואז אני פוגש את מיקה רעייתי בקאנטרי לקפה קטן, אחרי שהבנות ליהיא בת ה-5 וטליה בת -3 כבר בגנים.  במהלך השבוע פחות מתאפשר לנו לעשות את זה כי שנינו מאוד עסוקים, אבל כשיש את האפשרות לשתות ביחד קפה זריז מתחת לבית – מנצלים אותה".

אנחנו שואלים את הראל לגבי היתרונות הנוספים של החיים בסביבת הקאנטרי והקניון הצמוד. הוא מפתיע ונדמה שהוא אפילו מרגיש בצורך להצטדק מעט. "תראה", הוא אומר, "יש פה באמת הכול, יש סופר מרקטים, יש ירקניה, יש קצביה. הכול נמצא מתחת לבית. ת'אמת שכחנו כבר מה זה אומר להוציא את הרכב מהחניה. יודע מה? אפילו את האופניים אני מתבייש להוציא – כי הכול פשוט פה".

ומיקה מוסיפה: "מאוד אהבנו את מה שקורה פה, יוצאים מהגן, נפגשים בפארק, לא צריך לצאת לכביש. יש פה הכול, קאנטרי למטה, חוגים. החלטנו – ננעלנו על המקום הזה.  אני באופן אישי לרגע שוכחת שאנו גרים במרכז תל-אביב. אפשר פשוט לבלות פה ימים, בין אם זה עם הבנות, הקניון למטה אם צריך משהו, לצאת לעבודה ולחזור. לא צריך להוציא רכב, לא צריך לחפש חניות".

בני הזוג מתארים בעיניים נוצצות שכונה תוססת אך שקטה, מלאה בזוגות צעירים וילדים, פעילות בלי סוף ומרחב קהילתי מחבק שמאפשר חיים מלאים מכל הבחינות. אל הפארק ובו כרי הדשא הנרחבים ומתקני משחקים לילדים, מתווספים שירותים קהילתיים של חינוך לכל שכבות הגיל, החל מגני ילדים מתחת לאף ובית ספר יסודי וכן הלאה. המון פעילויות מתקיימות בתוך המתחם לדיירי הקומפלקס והסביבה וישנן פעילויות שמתקיימות בקניון TLV שנמצא צמוד למתחם.

הראל: "מה שיפה במתחם שלנו שיש פה אוכלוסיה מגוונת, סטודנטים צעירים רווקים ועד אנשים בגיל השלישי שבאו לבלות בתל אביב את הפנסיה. יש קרבה לכל מקום בתל-אביב,. לא חסר כלום".