חיפשו דירה- מצאו קהילה

כתל-אביבית בנשמה, עדי לב דורי חיפשה יחד עם טל בעלה, דירה שמתאימה לצרכי משפחתם הצעירה, רגע לפני הלידה. הם שכרו דירה בפרויקט גינדי TLV ועל הדרך נחשפו לעולם חדש ומרגש שלא הכירו – מועדון ארוחת הבוקר של Urban Moms וגם את המעגל הקרוב של אימהות גינדי. כל הסודות נחשפים.

מאת נועה אלון

צילומים: דני בכר ונועם קטאבי

"אנחנו תל-אביבים בנשמה, רגילים שכל דבר נמצא סביבנו במרחק יריקה. לא מצליחים לדמיין את החיים שלנו אחרת", מספרת לנו עדי לב דורי, בת ה-33, מעצבת תכשיטים, המתגוררת במתחם גינדי TLV יחד עם בעלה טל, (38) מנכל IBI קפיטל ובנם התינוק ליאו.

עדי מספרת שבשלב ההיריון המתקדם של ליאו, הם חיפשו דירה גדולה יותר. "הייתי לי פנטזיה שנעבור לפרדס חנה-כרכור, דיברתי על זה עם טל והוא צחק עליי שאני חיה בסרט ואז אמרתי לו – בוא ננסה, לקחנו את האוטו, נסענו שבת אחת לשם, מקום מהמם אבל הדרך, בלי פקקים וביום שבת, פשוט לא נגמרה. זה היה סיוט וזה כאילו הכי תל-אביבי מצדי להגיד את זה..", היא צוחקת.

הם שמעו על פרוייקט גינדי TLV וסלדו ממנו בהתחלה, אבל החליטו לבדוק אותו כי העדיפו דירה חדשה ולא מתפוררת כמו רוב הדירות בתל אביב. "אנחנו רגילים לתל אביב כבר 14 שנה, יש לנו הכל מתחת לבית, ולא סתם בית קפה שלא מכירים אלא את בתי הקפה שאנחנו אוהבים, לדוגמא, אם בא לי עוגת גזר של 'שמנמונת' אני יורדת וקונה- אין לזה תחליף!", היא אומרת בחיוך.

עדי מזמנת דברים בחיים ומאוד ממוקדת, לכן היא מדגישה שראו רק דירה אחת ומיד החליטו לקחת אותה. שבועיים אחרי הלידה, ירדה עם בנה ליאו לקניון והכירה שם אימהות נוספות מהמתחם – כולן בחופשת לידה. שם גם פגשה לראשונה את שכנתה, אירה שרלין, מייסדת "מועדון ארוחת הבוקר של "Urban Moms". "ולאחר מכן הקמנו את המעגל המצומצם של אימהות גינדי". אלו נשים שמתגוררות כאן במתחם, אנחנו יוצאות מפעם לפעם בערבים לבלות, שומעות הרצאות, בכל פעם על משהו אחר. פעם הרצאה מרתקת על רצפת האגן ופעם הרצאה של פסיכולוגית".

לדבריה, היא חברה בקבוצות אימהות בפייסבוק ונמצאות שם אימהות מכל הארץ שמספרות על חופשת לידה שהיא שיממון ואין עם מי לחלוק את הרגעים היפים והרגעים הקשים. "לעומת זאת כאן בשכונה שלנו זה נהדר ומהמם. לגור בתל אביב זה איכות חיים, סטייט אוף מינד אחר … לא מתפשרים על זה. איכות חיים בעיני זה לא לבזבז זמן יקר בנסיעות למקום העבודה בכל יום. בעבר עבדתי ברעננה וביליתי כל יום 4 שעות בפקקים, שזה ביום 11שעות מחוץ לבית! זה היה ממש נורא. החלטתי שאני רוצה לעבוד קרוב לבית והיום אני עובדת מהבית".

• 

היא מעידה על חיי הקהילה כאן נהדרים ומגוונים, תחזוקה שוטפת של הלובי, 3 מעליות בבניין, פיר אשפה לכל קומה, ושומר בכניסה. "מבחינתי זה קצת כמו לגור בבית מלון", היא מחייכת. עוד היא מעידה כי "בתור מעצבת תכשיטים עצמאית- לעבוד כאן זה ממש לוקסוס, יש לי שומר שמודיע לי מי נכנס ובא לאסוף את התכשיטים שהכנתי עבורו, לעיתים קרובות אני משאירה אצל השומר חבילות ולקוחות מגיעים ואוספים מבלי שאצטרך להמתין להם".

"אני אוהבת לבלות עם נשים כמוני במועדון ארוחת הבוקר", היא אומרת בעיניים בורקות, "בכל שבוע מתאספות 25 נשים מביאות איתן מאפה, סלט או כל דבר טוב שהן מכינות בבית ומאזינות להרצאה יחד בעלות סמלית. זה פותח לנו את חיי החברה להכרות של משפחות נוספות דרך אותן אימהות חדשות, שמצטרפות למועדון ארוחת הבוקר שמתקיים במועדון הדיירים במתחם".