נעה אלון
הראל ומיקה רובינסון עברו בסך הכול לפני שלושה חודשים למתחם גינדי TLV ושופעי מחמאות לקהילה החמה והתומכת שקיבלה את פניהם. "לפעמים אני שוכחת שאני גרה באמצע תל-אביב", מודה מיקה והסב סטלו מוסיף: "זה ממש קיבוץ על בניינים". והם כבר מסמנים את המטרה הבאה – לעבור לדירת הפנטהאוז שמעליהם.
מאת: נועה אלון
צילומים: דני בכר ונועם קטאבי
את הראל ומיקה רובינסון אנחנו פוגשים יחד עם בנותיהם ליהיא בת ה-5 וטליה בת ה-3 בפארק של מתחם גינדי TLV בתל-אביב. הראל, בן 36 עצמאי ועוסק בפרסום ושיווק. מיקה, בת 36 ועוסקת בטיפול בגוף ובנפש. לצידם הסב הגאה, סטלו רובינסון בן ה-78, שהגיע מרמת השרון להשתעשע עם הנכדות בפארק.
הם גרים בשכונה בסך הכול שלושה חודשים, עברו משכונה סמוכה, מתוך הבנה ברורה שהם רוצים להישאר במרכז של תל-אביב. "רצינו להישאר במרכז תל אביב בלב הפועם, גרנו שם עשר שנים, אהבנו מאוד את השכונה ולא ראינו את עצמנו יוצאים מתל אביב או אפילו מהצד השני של אבן גבירול. רצינו לעבור לדירה חדשה עם התנאים של דירה חדשה ולא להיכנס לדירות הישנות של תל אביב, שנכנסים להרפתקאות שיפוץ שלא יודעים איך יוצאים מהן. מאוד אהבנו גם את הפרויקט הזה, את הקהילתיות שלו, מאוד אהבנו את הפארק שיש ממש מתחת לבית ולא צריך לחצות כבישים..ובסוף מצאנו", אומר הראל רובינסון.
ומיקה מוסיפה: "מאוד אהבנו את מה שקורה פה, יוצאים מהגן, נפגשים בפארק, לא צריך לצאת לכביש. יש פה הכול, קאנטרי למטה, חוגים. החלטנו – ננעלנו על המקום הזה. אני באופן אישי לרגע שוכחת שאנו גרים במרכז תל-אביב. אפשר פשוט לבלות פה ימים, בין אם זה עם הבנות, הקניון למטה אם צריך משהו, לצאת לעבודה ולחזור. לא צריך להוציא רכב, לא צריך לחפש חניות".
כיצד עובדת התקשורת בקהילה?
מיקה: "יש קבוצות וואטס-אפ בנושאים שונים, אם צריך משהו, חניה, יש היענות מיידית. אם אני למשל צריכה חניה, כי מגיעים אליי אורחים, מעדכנים אותי היכן יש. זה ממש לא מובן מאליו".
הראל צוחק: "גרנו לפני זה בדירה עם חניה ולא היה כך, לא הייתה כזאת נדיבות".
ממה זה נובע?
מיקה: "ממש נוצרו פה חיי קהילה, ממש מרגיש כמו סוג של קיבוץ".
סטלו מתערב בשיחה ואומר: "זה ממש מרגיש לי כמו קיבוץ על בניינים".
הראל צוחק: "אין אמנם חדר אוכל משותף, אבל יש מקדונלדס שזה הכי קרוב לחדר אוכל משותף".
בני הזוג מתארים בעיניים נוצצות שכונה תוססת אך שקטה, מלאה בזוגות צעירים וילדים, פעילות בלי סוף ומרחב קהילתי מחבק שמאפשר חיים מלאים מכל הבחינות. "יש לנו קאנטרי בקניון, שם מתקיימים חוגים לכל המשפחה", מספר הראל, בעצמו אצן מרתון ומתאמן במועדון הכושר בשכונה. אל הפארק ובו כרי הדשא הנרחבים ומתקני משחקים לילדים, מתווספים שירותים קהילתיים של חינוך לכל שכבות הגיל, החל מגני ילדים מתחת לאף ובית ספר יסודי וכן הלאה. המון פעילויות מתקיימות בתוך המתחם לדיירי הקומפלקס והסביבה וישנן פעילויות שמתקיימות בקניון TLV שנמצא צמוד למתחם.
הראל: "מה שיפה במתחם שלנו שיש פה אוכלוסיה מגוונת, סטודנטים צעירים רווקים ועד אנשים בגיל השלישי שבאו לבלות בתל אביב את הפנסיה. בדירה מולנו למשל יש ילדים של תגלית שבאו מארה"ב לשנה, ילדים בני 18 שמוסיפים פה המון צבע למתחם. יש קרבה לכל מקום בתל-אביב, עשר דקות הליכה אנחנו בדיזינגוף סנטר, פתחו בר ג'ז, יש ברים ממש ממול. לא חסר כלום".
אז משפחת רובינסון הצעירה, מה התוכניות קדימה?
"יש פנטהאוז פנוי מעלינו, זו המטרה". הם צוחקים.
