מאת חני בלייכר
צילום: דני בכר
יצאנו לפגוש כמה משפחות שרכשו דירה בשכונת שרונה בכפר יונה וגילינו כמה יתרונות שלא היו מתקיימים בסיטואציה אחרת.
'שרונה היא שכונה שקמה מאפס, לפני כן היה כאן רק חול' אומרת לנו ויקי רוייזיס. שרונה אוכלסה לפני שנה ומאז התושבים חווים חוויה שלא ציפו לה.
במיוחד בגלל שהשכונה עדיין בהקמה ובונים כאן בכל פינה, אין כאן מקום מפגש קהילתי – התושבים התארגנו בעצמם בתוך הבתים ויצרו כאן חיים מלאים.
בתחילה התארגנו ונפגשו סביב בעיות שמהוות צרכים בסיסיים וכהמשך טבעי לכך נוצרו כאן חברויות בין המשפחות שנמשכו למעגלי אירוח ביתיים שלעיתים רבות מרגיש כמו משפחה נוספת שנעים להיות בחברתה בחגים, בשבתות בטיולים ובכל ארוע שמאפשר סיבה למסיבה.
יעלית כהן ופלורט גרינברג מספרות לנו בחצי גאווה ובחצי ביקורת על אחת הבעיות הקשות שנאלצו להתמודד איתן. העיקרית שבהן היתה הקמת בית הספר היסודי, המבנה היה קיים וזה יאמר לזכות העירייה, אך לא נרשמו אליו מספיק תלמידים והחשש היה שלא יפתח בית ספר בספטמבר וההורים יאלצו לשלוח ילדיהם בהסעות לבית ספר זמני בשכונה אחרת מרוחקת. המצב הזה לא עלה בצורה טובה וגיבש סביבו את ההורים המודאגים עוד הרבה לפני שעברו להתגורר בשכונה.
התקיימו פגישות ונוצר כאן מעין חמ"ל, הופצו סקרים בין הפרוייקטים שמרכיבים את השכונה כדי לאתר ילדים שאמורים לעלות לכיתה א-ד וטרם ביצעו רשום במוסדות החינוך בכפר יונה. הפגישות הללו התקיימו בבתים של התושבים, אלו שכבר עברו לגור בשרונה ואלו המתארחים ששמחו לגלות אנשים איכפתיים שמאוחדים סביב אינטרס עיקרי בסיסי אחד- חינוך טוב לילדינו.
'את הסוף כולנו יודעים והיתרון הגדול בכך זה הקהילה המחוברת. בשנה הראשונה הילדים שלנו היו אורחים בבית ספר אחר וזה גיבש אותנו כקבוצה מבודלת בפני עצמה ובשנה הנוכחית בית הספר הצומח בשרונה נפתח במלוא הדרו ורובנו משתתפים בהנהגת ההורים או בוועד החינוך של ועד שרונה', הן מספרות בגאווה.
בית הספר הצומח בשרונה הוא בית ספר איכותי עם הרבה רצון טוב של הצוות החינוכי בשיתוף מלא של ההורים ובראשם אנחנו כוועד השכונה ממנו יוצאות תתי וועדות כמו חינוך, תרבות, הקמת מבני ציבור, תשתית לפיתוח השכונה והקהילה. רוב חברי ועד חינוך הם הורים שלוקחים חלק פעיל גם בהנהגת ההורים בבית הספר ויחד מניעים את הרעיונות והופכים אותם למציאות שכיף לחיות בתוכה.
חלק מחברי ועד שכונת שרונה מתארים שבהתחלה ועד שרונה נתקל בדלתות אטומות ונלחם לקבל הכרה, שיתוף פעולה ושקיפות מול מוסדות העירייה. ירום שגן, חבר בוועד שרונה, מספר שלאחרונה הושק אתר אינטרנט לוועד, שמטרתו להנגיש את פעילות הוועד ולייצר שקיפות מול התושבים בכל מקום בו הוועד נוגע. הוועד מאורגן סביב תקנון הסכמי, ומציע לכולם להשתתף ולתרום לפעילות הענפה ליצירת חיי קהילה עשירים ומקום איכותי לגדל בו את ילדינו.
יניב מנצור, יו"ר ועד שרונה, מספר לנו בהתרגשות ובהלתהבות בלתי ניתנת לעצירה על פעילות הוועד שהיא וולונטרית לחלוטין של תושבים איכפתיים שהפכו חברים של ממש כמעט בכל נושא. מנצור מדגיש את האיכפתיות של האנשים, את השקעת הזמן הבלתי מובנת מאליה בהגעה למפגשים בערבים בתוך הבתים שלנו.
'אחת מהבעיות המשמעותיות בשרונה זה עליית יוקר המחייה בכלל והארנונה בפרט ועל כך נרחיב בהזדמנות אחרת', הוא מוסיף בקריצה.
יש לנו כאן קהילה מחוברת, תומכת ומאפשרת צמיחה ויחד אנחנו פועלים להביא כל רעיון לכדי יישום ובשיתוף פעולה עם יתר התושבים ועם מחלקות העירייה, זה לא היה פשוט בתחילת הדרך וחווינו המון קשיים אבל יחד ובזכות האנשים המדהימים שאיתנו, השגנו את ההצלחות הקטנות שמקדמות אותנו ואנחנו עוד צופים בדרך הצלחות גדולות רבות שכולנו עמלים להגשמתן.
יעלית כהן, יו"ר ההנהגה ההורית בבית ספר שרונה, מספרת לנו שהאנשים הם אלו שמרכיבים את האוכלוסייה. יש כאן קבוצות קהילתיות שהתחילו בוואצאפ והמשיכו לפרוייקטים ראויים להערכה.
עדי ברקו נעים שיתפה אותנו בחוויה הנהדרת של 'פרי בטן', זו קהילה שמבשלת ודואגת שכל יולדת תקבל 3 ארוחות חמות ביום במהלך השבוע הראשון לאחר החזרה מחדר הלידה. עוד עדי מוסיפה על עולם שלם של תרומות שמתחילות בחפצים למסירה בקבוצה מבורכת שנקראת 'הבוידעם של שרונה'. מארק עזרן ומוטי פארין מספרים שבית כנסת שהתארגן בצורה אקראית בתוך מבנה בית הספר השכונתי כבר יש בו ספר תורה (שנחגג בהילולה גדולה) ומתקיימות בו מחוות ואירועי קהילה רבים. 'לאחרונה נבנתה לנו גינה ציבורית והיא שוקקת חיים ומלאה בילדים משחקים' אומרת עדי ברקו נעים.
יניב מנצור מספר: 'השכונה שלנו מבורכת בהמון ילדים בזכות ריבוי משפחות צעירות שמצאו בשרונה את ביתם, כראייה לכך אנחנו השכונה הראשונה בישראל שבתוכה נבנה אשכול גנים המכיל שישה גנים במבנה מרכזי אחד, שם ההורים נפגשים ומכירים זה את זה כל בוקר בהבאתם לשם את ילדיהם, נפגשים במסיבות של הגן ובשפע פעילויות יזומות ומבורכות של הצוות החינוכי. אחת כזו לדוגמא היא הפנינג מכירת מזון והפעלות ילדים שמארגנים ההורים בדוכנים בסביבת הגן, הכספים הנאספים נתרמים לגופים שהילדים בוחרים'.
שירה חבובא ופלורט גרינברג מדברות טובות על בית הספר. החינוך בו מתגבש בגישה הפרוגרסיבית, הילדים באים לידי ביטוי ושותפים בהחלטות. הכיתות מכילות שרפרפים, שולחנות עגולים ושטיח עם כריות לאלו שנמאס להם לשבת על כיסא לצד שולחן. מנהלת בית הספר, עירית קציר, היא אחת מנשות החינוך היותר מסורות ואיכפתיות שמזמנת אליה מידי שבוע קבוצות ילדים למסיבת תה, היא מכנה את המפגש: 'עירית בארץ הפלאות' והילדים מרגישים מועצמים מעצם הדיון והשיתוף עימם כאשר התה הוא רק תירוץ להתגבש ולדבר.
שירה מספרת שהורי אחת הכיתות ארגנו קבוצת טיולים, היוזמה היא שאחת לשלושה שבועות נפגשים עם המשפחות ומטיילים באזור, אוכלים יחד ארוחת בוקר ונהנים מהחברה ומהטבע הקסום של אזור השרון, 'יש דבר יותר נפלא מיזה?' היא שואלת אותי בחיוך.
החוויה הקהילתית בשרונה מדברת בעד עצמה, נבנתה כאן שכונה שעודנה בהקמה, אבל התושבים בה מציינים את הקשרים בין המשפחות שיכולים להחליף אפילו את המשפחה, זה אומר הכל.